תאונות במרחב הציבורי קורות מדי יום ועלולות להסתיים בפציעות של ממש - משברים, נקעים, ופציעות המצריכות ניתוח ועד מקרי מוות. מקור התאונה יכול להיות בלטה שבורה או שקועה במדרכה, רצפה רטובה, תאורה לקויה, בור לא מגודר, ענף שנפל מגובה, מעקה רופף ועוד. חשוב לזכור שגם מתחמים פרטיים הפתוחים לקהל - כמו קניונים, סופרמרקטים, אולמות אירועים, חדרי כושר, בריכות שחייה, מסעדות ובתי מלון - נחשבים ל"מרחב ציבורי" לצורך אחריותם כלפי המבקרים.

​

אחריות בעלי המקום והרשויות

בעלי או מפעילי המקרקעין וכן רשויות מקומיות חייבים בחובת זהירות כלפי הציבור. החובה כוללת נקיטת אמצעי זהירות סבירים לשמירת בטיחות המבקרים: תחזוקה שוטפת, ניקיון, תיקון מפגעים בזמן סביר, הצבת שילוט אזהרה (לדוגמה: "רצפה רטובה"), גידור סכנות, התקנת תאורה מתאימה, פיקוח ובקרה. הפרת חובות אלו או הותרת המפגע  כפי שהוא עשויה להיחשב לרשלנות ולבסס אחריות לפיצוי הניזוק.

מי עשוי להיות אחראי? לעיתים מדובר ברשות המקומית, ולעיתים בבעל הנכס הפרטי, חברת הניהול, קבלן התחזוקה, חברת הניקיון או המבטחת שלהם-  

ולעיתים במספר גורמים יחד. מנגד, ייתכן ובית המשפט יקבע "אשם תורם" של הנפגע אם לא נקט זהירות סבירה (למשל: הליכה עם מבט בטלפון, התעלמות משילוט אזהרה ועוד), דבר שעשוי להפחית את הפיצוי אך לא בהכרח לשלול אותו.

​

מתי קיימת עילת תביעה?

כאשר ניתן להוכיח כי התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנות - כלומר קיום מפגע שניתן היה למנוע או להזהיר מפניו, אי עמידה בתקנים/נהלים רלוונטיים, היעדר תחזוקה ופיקוח סבירים ועוד. לצורך כך נדרש קשר סיבתי ברור בין המפגע לבין הנזק שנגרם.

 

מה אנו ממליצים לעשות מיד לאחר התאונה?

 

לתעד את המקום והמפגע שממנו נפגעתם – צלמו מזוויות שונות ובתאורה טובה, לרבות תמונה רחבה של ההקשר (לדוגמה: היכן נמצא הסימון/השילוט, מרחקים). רצוי לתעד בסמוך לאירוע ולהוסיף תאריך ושעה.

​

פרטי עדים -  אספו שמות, טלפונים ותיאור קצר של מה שראו.

דיווח לגורם האחראי - מוקד עירוני 106 / מנהל משמרת / קב"ט / שירות לקוחות. קבלו דו"ח אירוע אם האירוע דווח.

​

טיפול רפואי מידי -  פנו לבדיקה ותארו במדויק את נסיבות התאונה בפני הרופא. וודאו בסיום הביקור הרפואי כי הנסיבות שתיארתם תואמות את מה שנכתב בפועל בסיכום הרפואי (לתיעוד הראשוני משקל והשפעה רבה על הוכחת התביעה). שמרו כל מסמך: סיכומי ביקור, הפניות, צילומים, מרשמים.

​

שמירת קבלות- שמרו את כל ההוצאות שהוצאתם בעקבות התאונה, כמו הוצאות נסיעה, תרופות, טיפולים, אביזרים רפואיים, חניה וכו'. מומלץ לתעד הפסדי שכר כמו פדיון ימי מחלה או הפחתה במשכורת בעקבות היעדרות מהתאונה (אישורי מחלה/תלושי שכר).

פנייה לשמירת תיעוד - אם יש מצלמות אבטחה, בקשו בכתב לשמור את הצילומים בהקדם.

​

הימנעו מהודאות וחתימות מיותרות -  אל תחתמו על מסמכים/ויתורים מטעם המקום או המבטחת לפני קבלת ייעוץ משפטי.

​

התיישנות - חשוב לדעת

ברוב תביעות הנזיקין תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום האירוע.

לגבי קטינים – מרגע שמלאו 18, כך שבדרך כלל ניתן להגיש תביעה עד גיל 25.